נגישות באינטרנט

בחודש מרץ 2005 התקבל תיקון לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות , התשנ"ח – 1998, הוא "פרק הנגישות". לפי הפרק, כל מקום ציבורי וכל שירות ציבורי חייבים להיות נגישים לאנשים עם כל סוגי המוגבלויות. במסגרת חובת הנגישות חלה חובה לספק, בין היתר, מידע נגיש לציבור (סעיף 19י לחוק).

מתוך תקנות החוק עולה כי מקומות ומוסדות ציבוריים (לרבות עיריות, מועצות מקומיות ומוסדות ממשלתיים) אשר מספקים או מפרסמים מידע לציבור באמצעות אתרי אינטרנט – חייביים בתהליך בניית אתר נגיש לאנשים עם כל סוגי המוגבלות, לרבות אנשים עם מוגבלות פיסית, אנשים עיוורים, אנשים חרשים, אנשים עם לקות למידה או מוגבלות שכלית, ועוד.

תקנה הנגזרת מן החוק בנוגע לנגישות טכנולוגית הצפויה להכנס לתוקף במהלך השנה מחייבת כל אתר בישראל בנגישות רמה A בעוד אתרים ציבוריים וממשלתיים יחוייבו בנגישות רמה AA.
בניית אתרים נגישים הינו  תהליך ארוך מאוד כיוון שמחייב שינויים תיכנותיים משמעותיים, שינויים בתכנים, אינטראקציה עם הגורם המאשר וסבבים שונים של בדיקות.. כתוצאה תהליך הנגשת אתר קיים הינו יקר ומסובך וברוב המקרים עלותו גבוהה יותר מעלות בניית אתר חדש.

סעדים בגין הפרת החוק - החוק קובע שני מסלולים עיקריים לאכיפתו:

▪ קנס סטטוטורי - האדם יכול להגיש תביעה לבית משפט בעצמו ויכול לזכות בפיצוי של עד 50,000 ₪, לכל מקרה של הפרה, ללא צורך בהוכחת נזק. בנוסף החוק יאפשר הליך של תובענה ייצוגית נגד בעל האתר.
▪ האדם יכול לפנות לנציבות השוויון לאנשים עם מוגבלות. והנציבות מוסמכת להגיש כתב אישום נגד בעל אתר, אשר אינו עומד בהוראות הצו, ובית המשפט יכול להטיל עליו קנסות כספיים.

אתר שהונגש אולם לא נבדק ואושר על ידי עמותת נגישות ישראל, אינו פותר את בעל האתר מאחריות במקרה של הפרה. רק במקרה של אתר המאושר רשמית על ידי עמותת נגישות ישראל בתוספת חותמת נגישות של העמותה – מוסרת האחריות מבעל האתר לצרכי ביטוח ו/או משפטית).

נגישות באינטרנט מעבר להיבט החוקי, מכילה היבט מעשי ומוסרי – בניית אתר נגיש מאפשרת לציבור רחב שמוגבל באתרים לא מונגשים – גישה למידע. המשמעות – כמות גדולה יותר של משתמשים באתר ורמת שביעות רצון ודרוג שירות – גבוהה של הגולש.